FIRE PUFFLE

הקדמה

אתם הולכים לקרוא סיפור על פאפל שחור שבהתחלה רגיל- תמיד נראה כעוס, בוער, וגולש על סקייטבורדים. רק שבגלל אירוע אחד כוח הבעירה שלו יהיה שונה משל פאפלים שחורים אחרים. לכוח הזה יקראו "FIRE PUFF", שזה יהיה הכוח הכי ידוע של הפאפל.
לאותו פאפל יקראו bix, שזה אינו שמו האמיתי של הפאפל שמשחק, אבל דומה-blix. לבעלים של הפאפל קוראים JO2000, שזה כאילו שם משתמש בקלאב פינגווין. את הדמות הזאת ישחק הפינגווין koapi, שישחק עוד כמה דמויות. תזכרו שלא הכל נכון בסיפור!
ו... מתחילים!

חלק 1: bix, הגיבור החדש



אירוע מעניין בערב בפיצירייה

פעם, בקלאב פינגווין הייתה תקופה קשה מאוד. דוב קוטב רשע, בשם הרברט, ביחד עם חברו הסרטן קלזי,
השתלטו על קלאב פינגווין. היתה עוד סוכנות חשאית, אבל היו מעט סוכנים, לא מספיק כדי להתמודד מול
הרברט. היה מסוכן לפינגווינים לצאת מביתם. כל רגע הרברט היה יכול לתפוס אותם. לעיתים רחוקות פינגווינים היו
יכולים לצאת מבתיהם בבטחה. יום אחד, קבוצת סוכנים לקחה סיכון גדול מאוד, וריגלה אחריי הרברט. היה להם
מזל, והם יצאו בשלום. הם מסרו לכולם, שלפי מה שראו, כנראה שאפשר לצאת ל-48 שעות מהבתים בבטחה.
פינגווין בשם JO2000, ניצל את היומיים האלו ויצא לערב בפיצירייה. היה לו פאפל שחור בשם bix, שכל כך אהב,
שיצא גם איתו.
 באחד השולחנות ישב איש מסתורי מאוד, שדיבר בלשון פחות מקובלת, גם היום וגם באותם ימים.

כש-JO2000 הסתכל עליו לרגע הוא שאל אותו: "הכל בסדר, נערי?", וג'ו אלפיים ישר הסתכל לכיוון אחר.
כשהגישו לו את מנת הפיצה, כדי שהפאפל לא יהיה רעב, הוא הראה לו חטיף O'S. במקום שהפאפל יקח ישר את החטיף,
הוא הביט לכיוון בקבוק רוטב חריף. ג'ו הבין שהפאפל רוצה לאכול את חטיף ה-O'S כשיש עליו רוטב חריף.
ג'ו קצת התלבט, כי חשב שרוטב חריף פוגע בבריאות של פאפל. מוכר הפיצה שהיה שם הבין את העניין ואמר:
"לפי מה שאני יודע, רוטב חריף לא פוגע בבריאות של פאפל שחור ולפעמים מועיל לו".
הוא הצליח לשכנע את ג'ו, והוא האכיל אותו בחטיף O'S עם הרוטב.
פתאום הפאפל בער. נכון, כל פאפל שחור יכול לבעור, אבל לפרק זמן קצר, ואותו פאפל, bix, הצליח לבעור לפרק זמן ארוך!

זה היה משהו לא רגיל. ג'ו חשב שדוקטור ג'י, או בשמו האמיתי, גרי, יעזור לו.

עזרה מגרי


ג'ו אמר לביקס לבוא אחריו. ביקס ציית. הם הלכו למעבדה של גרי. כשהם הגיעו, גרי היה באמצע בניית רובוט שקראו לו
"רופא הפאפלים 3000", שהיה בית חולים לפאפלים אנושי. כששם לב שג'ו נכנס, הפנה את ראשו אליו ושאל: "אתה צריך
משהו?" ג'ו ענה: "כן. משהו מאוד מוזר קרה לפאפל שלי. חוץ מזה, קוראים לי ג'ו אלפיים, או בקיצור ג'ו" "ולי קוראי..."
"אני יודע. אתה מפורסם". "אז, מה הבעיה?", שאל גרי. "הפאפל שלי בער הרבה זמן, לא מעט זמן, שזה משהו לא רגיל".
גרי היה מופתע. "אלה חדשות טובות!!!" צעק גרי. "למה?", שאל ג'ו. "תקשיב", אמר גרי, "יש שני זנים של פאפל שחור.
אחד מהם נפוץ, ואחד מהם מאוד נדיר. ולך יש פאפל מהזן הנדיר. קוראים לזן הזה "FIRE PUFFLE". יש לו הבדל גדול מאוד ומשמעותי מהזן השני. לפאפל שלך יש כוחות על, שיכולים להועיל מאוד. כשהוא בער, ראית אחד מכוחות העל שלו.
אותו כוח פועל בפעם הראשונה כשהוא אוכל רוטב חריף עם משהו. כוחות העל שלו מספיק גדולים כדי לגבור על הרברט. אבל יש בעיה..."
"מה הבעיה?" שאל ג'ו. "הבעיה היא שעל הרברט עצמו הוא יצליח לגבור, אבל על קלזי והרברט ביחד, יש סיכוי קלוש
שהוא יגבור עליהם. אבל שווה לו לנסות לגבור על שניהם. גם אם לא יצליח, הוא יספיק לשנות דברים לטובה", הסביר גרי.
"מה יחזק את כוחות העל שלו, כדי שיוכל להתמודד מול הרברט וקלזי ביחד?" שאל ג'ו. "פשוט מאוד, ככל שהוא ישתמש בכוחות העל שלו, הם יתחזקו יותר", ענה גרי. "אוקיי, אני כבר עייף. בא לי לישון. תודה על העזרה!", אמר ג'ו והלך לביתו.

בפעם הראשונה ביקס מציל את המצב


ג'ו קם מהשינה שלו. באותו זמן הוא שכח את העניין עם ביקס. הוא אכל ארוחת בוקר, אחר כך לקח את ביקס לטיול.
פתאום ג'ו נתקל בפינגווין חד גבה, שאמר לו: "תביא את כל הכסף שלך, או שיהיה לך עסק איתי".
ג'ו הבין שזה שודד, וצעק "אאאאאאאאאאה!" וברח. 

אבל ביקס לא ברח.
ביקס בא בוער אל השודד.
הוא הפחיד את השודד. השודד ברח. ביקס רדף אחריו.
פתאום ביקס הצליח להבעיר לשודד את החולצה, והוא רץ ל-cove.
אחריי שנכנס למים, ביקס ישר חזר לרדוף אחריו, הפעם לא בוער.
באמצע הרדיפה, ביקס שלח ברק אל השודד.
השודד נפל ואמר: "אני נכנע! רק תרחיקו ממני את הפאפל הזה!"
ג'ו ברח רחוק, כן, אבל לא יותר מדי כדי שיראה מה מתרחש. זה הזכיר לו את מה שאמר לו גרי.
ג'ו בא אל ביקס ואמר לו כמה הוא מתגאה בו.
אחר כך בא סוכן חשאי ואמר לג'ו: "כל הכבוד לפאפל שלך. הוא הכניע את השודד הכי מבוקש, גינגי חמש מאות עשרים."
אחריי שהסוכן סיים לדבר, לקח את גינגי לכלא של הסוכנות החשאית.
ג'ו הבין שמשהו גדול הולך לקרות.


הקרב הראשון מול הרברט

נגמר הזמן לצאת מהבתים בבטחה. פינגוונים ראו דרך החלונות למה היה להם זמן- הרברט אמר לקלזי לבנות לו רובוט ענקי ומשוכלל, שבו יוכל להרוס דברים כל כך יקרים לפינגווינים. הרברט היה עם הרובוט הענקי ב-plaza. הוא הרס את חנות החיות, שלא היו בה פאפלים כי היו כל מיני חששות. בזמן שהוא הרס את הפיצירייה, גרי דיווח ברדיו על ההריסות שהרברט עשה. ג'ו שמע והבין שביקס יכול למנוע מהרברט להרוס עוד דברים שיקרים להם, אז הוא שיחרר את ביקס.
ביקס בא בזמן לפני שהרברט הספיק להרוס את התאטרון. הרברט בהתחלה לא שם לב לפאפל. ביקס פתאום קפץ על הרובוט, וזה פגע בו. אחרי זה הרברט אמר לקלזי: "משהו מונע ממני להרוס!".
הרברט הסתכל על ביקס ואמר: "זה הוא!".
הרובוט ירה לייזר לכיוון ביקס, אבל הוא השתמש בכוח הגנה.
גרי דיווח על מה שקורה ברדיו, ג'ו שמע את זה ודאג.
ג'ו החליט לצאת. הוא אזר אומץ, פתח את הדלת של ביתו, ויצא ל-plaza.
שם הוא ראה את ביקס עומד לעשות משהו לרובוט וצעק : "לא!!!!!!!!!!!!!!".
אבל ביקס לא התייחס ופגע ברובוט, פגיעה שסיימה את הקרב.
הרברט וקלזי ברחו. הרובוט נפל, רגלו החליקה היישר לג'ו ופגעה בו.

כוח הריפוי

ביקס ראה שג'ו פצוע. הוא ניגש אליו וירק אש קטנה. אבל לא אש כואבת, אלא אש מרגיעה ועדינה.
ג'ו חייך חיוך קטן, מפני שהוא נרגע. אז ביקס ירק את האש אל הפצעים. זה לא כאב בכלל.
זה רק גרם לפצעים לכאוב פחות. אחריי שהטיפול נגמר, ביקס עלה על הרובוט העצום שנפל ובער.
ג'ו מחא לו כפיים, וגם מאות פינגווינים שהיו מאחוריו, שהרגישו שיש להם ביטחון רב בחוץ.
אז ג'ו ישר עלה על הרובוט, וחיבק את ביקס. אחרי זה הם התכונו ללכת, אבל גרי עצר אותם.
"יש לי דבר חשוב לומר לכם", הוא אמר.
"מה?", שאל ג'ו.
"זוכר שאמרתי שיהיה לביקס קשה להתמודד מול הרברט וקלזי ביחד?"
"כן"
"אז זה לא מספיק שהוא ניצח את הרובוט, שגם קלזי היה עם הרברט"
"למה?"
"כי הם לא היו מוכנים לקראתו"
"הבנתי"
"אז צריך לאמן אותו, תנסה בעזרת פריטים מהמחסן שבתאטרון", סיכם גרי.
אחרי השיחה ג'ו וביקס הלכו לביתם.
ג'ו התכון לבוא ב- 22:00 בלילה לתיאטרון.

התקפת רוחות רפאים


השעה הייתה עשר בלילה. ג'ו לקח את ביקס איתו לתאטרון, למקרה שיקרה משהו כמו התקפה של הרברט
או איזה שוד. כשהם נכנסו לתיאטרון, הם ראו מישהו מנקה את הבמה. ג'ו שאל את מי שמנקה: "אפשר לקחת דברים
מיותרים מהמחסן?". הוא ענה לו: "קח הכל. אלה דברים קלים לייצור".
ג'ו הלך אל דלת המחסן ופתח אותה. הוא ראה שם רוח רפאים, שחשב שהיא תחפושת.
פתאום רוח הרפאים זזה, וג'ו הבין שזאת לא תחפושת, אלא רוח רפאים אמיתית!
היא יצאה כשיש מאות רוחות מאחוריה.

המנקה שם לב לרוחות וברח.
כל הרוחות יצאו מהתאטרון, חוץ מאחת, שנכנסה אל ג'ו.
ג'ו פתאום עף באוויר, כשהוא עושה קול חנוק.
פשוט הרוח חנקה אותו!
אז ישר ביקס שאף את הרוח מגופו של ג'ו.
ג'ו נפל על הרצפה ואמר לביקס להציל את הפינגווינים שבחוץ.
ביקס ציית ויצא החוצה. הוא ראה שם מאות פינגווינים באוויר שנחנקים.
ביקס לא היה יכול לטפל בכל רוח אחת אחת.
אז ביקס הסתובב מהר מאוד ופתאום יצר סופה ענקית.
כל הרוחות יצאו מהפינגווינים ונסחפו אל הסופה.
אחריי זה ביקס הפסיק להסתובב, והסופה נעלמה.
נשמע קול נפילה של מאות פינגווינים. כל הפינגווינים קמו והלכו לביתם.
אחר כך ג'ו יצא מהתאטרון עם מלא דברים. "עבודה יפה ביקס! עכשיו צריך ללכת
הביתה", אמר.
ביקס בא אליו. "תזכור להתכונן מחר, כי נתאמן הרבה מאוד", אמר ג'ו.

חבר חדש והסוכן החשאי של הרברט


ג'ו העיר את ביקס."מתחילים באימונים!", אמר. ביקס התאמן עם הכוחות שלו. באמצע האימונים
ג'ו אמר לביקס: "הפסקה!". ג'ו הזמין אוכל, אחריי כמה זמן בא אליהם שליח של הסוכנות החשאית,
שמעביר אוכל לפינגווינים בלי להיתפס על ידי הרברט. השליח וג'ו התחילו שיחה. השליח וג'ו
נהיו חברים. לשליח קוראים ג'ורג'ר חמש.
"אוקיי, הבנתי את התוכנית, תן לי רק את הדברים שאני צריך", אמר ג'ונגן, הסוכן החשאי של הרברט,
בעל אחוזת גורגר רשע הלב להרברט.
ג'ונגן הסתתר מאחורי הבית של ג'ו ואמר: "הצילו! יש שודדים באחוזת גורגר!"
ג'ו אמר לביקס: "בוא, הולכים לטפל בשודדים". הם היו בדרך לאחוזת גורגר ביחד עם ג'ורג'ר.
כשהם הגיעו, הם ראו שגדר האחוזה מחושמלת ושיש מצלמות אבטחה.

  "ביקס", אמר ג'ו, "תשתמש בכוחות ההגנה שלך כדי להיכנס ותטפל בשודדים".
ביקס עשה זאת. כשהוא נכנס הוא לא ראה שודדים אלה את בעל האחוזה.
"אני סוכן חשאי של הרברט", אמר בעל האחוזה, ג'ונגן, "ומשימתי היא להיפטר ממך!"

ג'ונגן רץ אל ביקס, ובדרך זרק פצצות לכיוונו. 
ביקס השתמש בכוח הגנה שלו והצליח לבלום את ההתקפה.
ביקס התחיל לבעור ולרוץ לכיוון ג'ונגן. 
ג'ונגן קפץ, אבל ביקס הצליח להבעיר לו את החולצה.
ג'ונגן נבהל לרגע, ואז הוריד את החולצה שלו. הוא כיוון אל ביקס קרן לייזר, אבל ביקס זז ולא נפגע מהקרן.
ביקס נשף רוח כל כך חזקה עד שג'ונגן עף לקיר וקיבל מכה חזקה מאוד בראש והתעלף.
מעל ג'ונגן הייתה תמונה שנפלה על ראשו, ומאחוריה היתה כספת.
ביקס פרץ את הכספת וראה שם המון ניירות. הוא לקח אותן בפיו ויצא מאחוזת גורגר.
ג'ו ראה את הניירות שביקס החזיק, ולקח אותן. "שמעתי מבחוץ מה קרה, ואלה לא היו שודדים", אמר ג'ו בעצבנות, "היי, חלק מהתכניות של הרברט מוחבאות באחוזה". ג'ורג'ר הציץ אל התוכניות. "זה מתוכנן מאוד טוב באופן מחריד", אמר ג'ורג'ר, "אפילו גרי לא יכול לעשות דברים כאלה".

סאנסיי

ביקס היה עייף לאחר הקרב, ולכן הוא וג'ו הלכו לביתם. כשהם הגיעו לביתם, ג'ו שם לב שביקס איבד משהו חשוב מאוד. הוא איבד את הקולר שלו. הקולר היה חשוב, ולכן הוא יצא לחפש אותו. הוא חיפש די הרבה זמן, אבל מצא בסוף. כשהושיט את ידו אל הקולר הבחין בהרברט, שלבש חליפה מתכתית. "נחמד לפגוש אותך, ג'ו", הוא אמר.
ג'ו לא הגיב, אלא ניסה לברוח כשהקולר בידו. הרברט כיוון אליו את ידו, והתחיל לירות כדורים אל ג'ו. כשהמצב של ג'ו התחיל להחמיר, פתאום פינגווין אפור ובעל זקן לבן הופיע. זה היה סאנסיי. הוא התנפל על הרברט ולקח ממנו את חליפתו.
בגלל שהרברט היה חסר הגנה ונשק, הוא ברח. אחר כך, סאנסיי הסתובב אל ג'ו, ואמר: "הוא לא תמיד יוכל לעזור".

חלק 2: בית הקברות התת-קרקעי

ההסבר של סאנסיי

ג'ו היה מבולבל. "מי?", אמר. "ביקס", ענה סאנסיי, "אתה צריך לדעת לגונן על עצמך לבד. כמו במקרה זה, ביקס לא היה עד, והיתה נתון לסכנה. אתה צריך ללמוד להיות נינג'ה. אתה תלמד מהמקור הטוב ביותר, אבא שלי".
"אביך?", הגיב ג'ו, "אתה מבוגר, אז הוא לא נפטר?". "כן", ענה סאנסיי, "אבל יש את בית הקברות התת-קרקעי, בו אפשר לפגוש אותו בתור רוח רפאים. אני יודע כיצד להיכנס אליו, אך אני לא זוכר איפה הוא. אני יודע שהוא נמצא בתוך מבנה, ושהכניסה אליו סודית.  אך תמיד יש את הבקתה". ג'ו הביט בו מבובל. "הבקתה נמצאת באי הבית שלי", אמר סאנסיי, "שנהרס על ידי סופה חזקה. הסופה הייתה הסיבה שבאנו לאי קלאב פינגווין", הוסיף, "לפני שהגיעה הסופה, חיזקנו בקתה אחת באי בכוח רב, והיא אמורה לתת לכל הראוי עזרה. וזאת הבקתה שנגיע אליה, כדי שתעזור לי למצוא את מיקום בית הקברות".

השיט

סאנסיי, ג'ו וביקס שטו לאי של סאנסיי. "מתי נגיע?", שאל ג'ו.
"עוד שעתיים בערך", ענה סאנסיי.
אחרי רבע שעה ארוכה, שאל ג'ו: "מי היה אבא שלך?".
"איש גדול", ענה סנסיי, "אכן, איש גדול, אבל מסתורי מאוד".
"אז הוא לא היה ידוע?", שאל ג'ו.
"כן, אבל בקרבת הנינג'ות, הוא היה ממש מפורסם. והוא היה מורה חכם וידוע שלימד והדריך נינג'ות רבות בדרכן. הנינג'ות הכי טובות למדו אצלו. אתה תלמד אצלו."
"אבל למה אני לא יכול ללמוד אצלך?"
"כי כשמדובר בהרברט, אתה צריך להיות הכי טוב. וגם בנוסף, שיטת הלימוד של אבי מהירה יותר".
"מה היה שמו?".
"כפי שאתה לא יודע את השם האמיתי שלי, ומכנה אותי סנסיי, תכנה אותו סנסיי סו".
"למה סו?"
"אני מודה שזה שם המשפחה שלי ושל אבי".
ג'ו לא ענה. שניהם ראו את האי לאחר זמן מה.

המשך בקרוב
תודה על הסבלנות!